י.מזרחי ריהוט משרדי
י.מזרחי ריהוט משרדי

זהבית הפקות
זהבית הפקות

גרפיטי
גרפיטי

פירות ישראל
פירות ישראל

אולימפיה תעשיית מזרנים
אולימפיה תעשיית מזרנים

קליניקה לקוסמטיקה רופאית
קליניקה לקוסמטיקה רופאית

צימר
צימר "צבעים בגליל"

פרפר סולארי
פרפר סולארי

בן שושן תריסים חלונות ורשתות
בן שושן תריסים חלונות ורשתות

בצלם אשה
בצלם אשה

המעבדה הירושלמית המרכזית
המעבדה הירושלמית המרכזית

חיים הובלות
חיים הובלות

יפית ציפורניים
יפית ציפורניים

הובלות 4 עונות
הובלות 4 עונות

נורלייט 1992 בעמ
נורלייט 1992 בעמ



תכשיטי סמל
תכשיטי סמל

יום של רוגע
יום של רוגע

בית הכנסת הנייד הראשון בישראל
בית הכנסת הנייד הראשון בישראל

דפוס אלברט
דפוס אלברט

אלעד אורן - מאמן כושר אישי
אלעד אורן - מאמן כושר אישי

מתחם האירועים
מתחם האירועים "לוקה"

מינרלי
מינרלי

פוטושופ אקספרס
פוטושופ אקספרס

מני סגל בדיקות קרינה ומיגון
מני סגל בדיקות קרינה ומיגון

נוי נוי מוצרי עץ לבית ולגן
נוי נוי מוצרי עץ לבית ולגן

חוות הפרשים
חוות הפרשים

סמל משאבי אנוש
סמל משאבי אנוש

עינב מלאך מאפרת
עינב מלאך מאפרת

טקסטורה מילים של אהבה
טקסטורה מילים של אהבה

פרידה כהן אשה יפה קוסמטיקאית
פרידה כהן אשה יפה קוסמטיקאית

כמה אירוני לתת לחתול לשמור על החלב

כמה אירוני, סיפור מאת גולשת באתר שלנו
הכתבה נשלחה בתאריך 21/11/2012 22:48:46
כמה אירוני לתת לחתול לשמור על החלבכמה אירוני, סיפור מאת גולשת באתר שלנו
עם הורי הערב בפרט עכשיו כשאבי חולה, כ"כ גבוה למקום כ"כ נמוך, עד שאפילו בעצמי איבדתי אמון, אבל עם האהבה והתמיכה של כולם התחלתי לחזור מעט לעצמי. הבחור קיבל את משפחתי וילדי באהבה תמך עזר ופרגן. שיחות הנפש איתו היו ארוכות אל תוך הלילה, עד שלאט לאט נטע בי ביטחון בעצמי שוב והוציא אותי מהחושך האפל בו הייתי שרויה וזרע בי תקוות חדשות.. הוא עמד לצידי יחד עם בעלי וכמובן גם לצד ילדיי כאילו היה אביהם האמיתי דאג לכולנו לכל מחסור סייע לי בניקיונות הבית ופינק ללא סוף, ואז.. כשנדמה היה כי מזלי מחייך אלי שוב, לא להאמין איזו הפתעה פתאום גם הבעל שלי חזר כלעומת שנעלם ושב פעמים רבות בהפתעה... הבטחות וסיפורים מפה עד למעבר לים.. הפעם כבר היינו גרושים אבל גרושים או נשואים, כמו בכל סיפור אגדה בה הבעל מנסה לכבוש שוב את ליבה של הנסיכה מופיעה לה גם המכשפה .. ועסקת חבילה זו עסקה חבילה הכול כלול בה עם כל התוספות של אמו.. כנראה שלא למדתי מספיק לקח.. ידעתי שאסור לי לחזור אליו, לקשר החולני הזה, לאורגיה המשולשת הזו.. אבל משהו..משהו משך אותי לחזור אליו לבעל שלי... לשטן הזה שבגללו איבדתי הכול, לשטן הזה שלא התאמץ עבורי בכלום, שלא עשה בשבילי כלום, שלא העניק לי כלום, לשטן הזה שגרם לי להפסיד הכול ולהישאר ערומה מכל הכיוונים...לשטן הזה. שלא יכול לזוז או לקבל כל החלטה בחייו ללא אמו, אולי האגו הפגוע שלי? אולי העובדה שהכלום הזה שהאפס הזה הוא זרק אותי? זה שעדין כבול היה בחבל התבור של אימו, זה שהכניס את התוהו ובוהו והחושך הזה לתוך חיי, זה שבגללו הרחתי את ריח העפר, זה שבגללו איבדתי את נישואי את משפחתי את בעלי - איש נעורי, את ביתי את כבודי את עסקי את מזלי את הברכה שלי את האלוקים שלי, אוי אוי אוי זה שאפילו חיי אהבה בלילות כמעת ולא היו לי איתו, זה שהבטיח לי את פסגת העולם אבל למעשה הוריד אותי לתחתית בור ושאול, כן, כן, רבותי ואוי ואבוי לי ולחיי וכמה ארורה האהבה הזו שנכנסתי אליה, אבל משהו בשטן הזה עם הפנים המסכנות והתמימות האלה משך אותי שוב חזרה אליו, אולי ייצר הנקמה ואולי ייצר הגאווה אולי אהבה? לא יודעת, לא היה בו כלום שיכולתי לאהוב, הוא היה כלי ריק מתוכן, מכל דעה, מכול שמחה, מכל חיות, וריק מכל אישיות, אבל חזרתי אליו, עזבתי את הבחור שתמך והרים אותי מהרסיסים שהשאיר הבעל בחיי, וחזרתי לבעל שלי, הפעם חשבתי לעצמי, "אני אהיה יותר חכמה" אשמור את אימו קרוב ביותר אלי בדיוק כמו האמרה הידועה "אם אינך יכול על האויב שמור אותו קרוב אלייך, עשיתי הכול למענה והצמדתי אותה קרוב קרוב אלי הכי קרוב שאפשר להגיע אליו, חייתי עם הבעל שלי בטומאה וללא קדושת הנישואין אבל העדפתי זאת כי פחדתי לשוב להיות אשתו של משהו שעדין לא הבנתי האם הוא אויב ושונא שלי או אוהב שלי האם הוא הברכה שלי או הקללה שלי הרגשתי הרבה יותר מוגנת, והרבה יותר בטוחה כשאני איתו אך כבר לא שלו.. אמו שהייתה השטן בהתגלמותה פתאום נהייתה הפיה הטובה שלי החברה הכי טובה שיש לי בעולם כאילו הייתי לה הבת שמעולם לא הייתה לה, משחק שקוף מידי וקיצוני מידי לאור היכרותי את אישיותה, הייתי חשדנית כלפי שניהם אבל נצרתי זאת בליבי בחזקת "כבדהו וחשדהו" לא יודעת להסביר מדוע חזרתי לרומן המשולש הזה. נדמה היה לי שהבעל שלי מנסה להתיישר, מנסה להיגמל מאמו.. אולי יש סיכוי חדש לדרכינו?? ואולי זו העובדה שהיא הייתה כל היום צמודה אלי כך שלא חש בחסרונה ולא נתתי לחרון אפה להתעורר, הוריי לא סלחו לבעל שלי על הנוכלות והעוקץ, ועל מה שעשו לי הוא ואמו וסרבו בכל תוקף להשלים או לקבל אותם חזרה לחיק משפחתנו.. הדבקות והתלות שלו באימו נראה להם כמשהו חולני ולא שיגרתי וכל מה שעשו לי הבעל שלי ואימו הותיר בהם חותם עז עד כי לא יכלו לבטוח בהם ..הם חשבו שהשתגעתי שהתעוורתי, שמשהו בי כבר לא בסדר הבת שהייתה החכמה במשפחה, מקור הגאווה במשפחה הפכה בעיניהם לחרפה ולביזיון הם נגעלו והתביישו בי, באורח חיי ובבחירתי, אולם אני עם הראש השחצן והגאוותן שלי לא אתן לאדם בעולם לדבר על הבעל שלי,וכל מי שניסה לפקוח את עיניי ולומר דבר מה על הבעל שלי ועל אופן קרבתו לאמו מיד ניתקתי עימו כל קשר.. זרקתי את הוריי את משפחתי את חבריי את כולם, אף אחד לא ידבר על הבעל שלי, גם ילדי היו חשדנים לגבי השניים אולם נאלצו לכבדם למעני בעל כורחם, בעת ההיא בגלל שאביו של הבעל שלי נפטר קיבל על עצמו הבעל שלי גם לשמור את השבת ולקודשו. עדין לא העניק לי הבעל שלי שום דבר חומרי לא בגדים, לא מתנות ולא פרנס למעט פעם או פעמים שניקה צ´ק בשוק האפור, אבל, אולי משהו רוחני מתחיל פה ? יחסו אלי השתפר מעט והיה ניקר בו כי משהו מתחיל להשתנות אצלו, אולם כפי שציינתי, דבר אחד עדין הטריד והדאיג אותי מאוד, לבעל שלי היו בעיות מיניות, ויחסנו האישיים והאינטימיים היו לעיתים רחוקות, אולם כעבור 5 חודשים, נס, נכנסתי להריון, בן בכור יש לבעל שלי משהו אחד מרבבות חלומות יצא לדרך. הוי כמה שהוא ואימו שמחו הרי זו הייתה משאלתו היחידה שעליו התפלל הבעל שלי וכ"כ ניסינו להרות והתוצאות השליליות חודש אחר חודש ייאשו ואכזבו, ועכשיו ברוך ה´ יש לנו ילד הוי כמה ששמחנו, הורי ומשפחתי קיבלו בשורה זו כטרגדיה הם לא בטחו בו ובאמו, חששם עלי ועל גורלי איתו היה כעת גדול שבעתיים, הם ידעו שזה רק שאלה של זמן, מתיי תבוא המכה הבאה של הבעל שלי ושל אימו. אף אחד ממשפחתי לא העיז לשמוח מהבשורה כי אני הרה לו, אף אחד לא אמר מזל טוב, כאילו כולם ידעו מה הולך להיות ורק אני לא, כאילו התסריט היה מונח לפניהם והם כבר צפו בו, עבור כולם זה היה ברור, אבל עבורי? אני עדין לא דמיינתי בחלומותיי המבעיתים ביותר אפילו את סוף הסרט, כעסתי על הורי על כל משפחתי אחי ואחיותיי חברי וחברותיי מדוע כולם חושבים שהוא ואמו יפגעו בי שוב? הרי עכשיו ברוך ה´ הכול השתנה..ועכשיו אנו ממתנים ללדת בננו המשותף, זרקתי את כולם, קודם כל הבעל שלי, שכעת הוא גם אבי בני וקשר דם מחבר בננו לעולמים, העברתי שוב גם את החברה החדשה שלי על שם אמו של הבעל שלי, הרי אין מצב בעולם שיפגעו בי או בילד הבעל שלי ואימו, ובוודאי לא כשאני הרה, זה בן בכור לבעל שלי, ונכד ראשון לאימו, התחלתי במלא המרץ והמוטיבציה להרים עסקה שתבסס אותנו כלכלית לקראת לידת בננו המשותף, הדרך והנסיעות מחיפה לירושלים הפכו צפופות יותר ויותר, נוסעת להיפגש עם חבר קרוב בתפקיד בכיר שסייע בקידומי, הסתרתי מאותו חבר את עובדת חזרתו של הבעל לחיי ובוודאי שגם את הריוני הוא לא שכח את מעלליו הקודמים שפגע בי ולא היה מוכן לעלות על דעתו שאשוב לכזה דבר, אותו חבר כאב בשבילי והוא ניחן בטביעת עין חריפה, כשבשרתי לו על נישואי הקרובים לבחור ועל עסקיו הרבים שיעניק לי, נתן ברכתו בשמחה ואהבה אולם מיד לאחר נישואי עם הבעל צלצל אותו חבר והעיר את שימת ליבי בטלפון לכך שאימו נראית אישה רעה ומשהוא בבחור לא נראה לו טוב בעין, "אני מאוד מקווה שאת יודעת מה את עושה והלוואי ופני הדברים יהיו כפי שאת מספרת" סיים את שיחתו.על כל פנים חששתי שיבטל לי את העסקה כי לא רצה שייהנה הבעל מפירות אלה.. הקושי עם ההיריון היה עצום במהלך הנסיעות, הבגדים כבר לוחצים את הבטן שמבצבצת החוצה, ואני עושה כל שביכולתי להסתיר זאת, שום דבר לא יעבור כחוצץ להגשמת החלום הזה, הילד הזה חייב להגיע כשהכול מוכן ומסודר לכבודו, פסח הגיע ונכנס וסכום ראשון על חשבון העסקה מאותו חבר קרוב שלי סך 50,000 ₪ ולא דיי בכך אלה הודיע לי אותו חבר לאחר שיצאתי מהישיבה כי החליט להשאיר עבורי את הסכום כמתנה לחג עבורי ועבור ילדיי ואת העסקה יסגור איתי רק חודש לאחר החגים...ישתבח שמו של הבורא שלח לי את כל צורכי החג. הזמנתי את כל משפחתו של הבעל שלי לחוג עימנו את חג הפסח באופן כשר ושמח. ואת כל כספי שמתי אצל אמו לא רציתי להשאיר 50,000 מזומן בבית מחשש שמה יפרצו או יגנבו, אצל אמו של הבעל שלי זה יותר בטוח אמרתי, חח כמה אירוני לתת לחתול לשמור על החלב, משכתי כסף להוצאות צורכי החג לאירוח כל משפחתו של הבעל שלי בביתי. קמצנתי בבזבוז כסף לרכישת בגדים עבורי ועבור ילדי וגם את המעט על כך הוצאתי בכאב לב, רציתי שיישאר לי סכום כסף גדול איתו אוכל לפרנס את ביתי וילדיי כל החודש שיבוא אחרי החג ללא לחץ כספי עד לסגירת העסקה המיוחלת, אולם בהוצאות החג לאירוח כל משפחתו של הבעל שלי לא חסכתי בכלום וקניתי מכל טוב לצורכי החג, עשיתי זאת בשמחה עצומה... המשך בקרוב.

כמה אירוני לתת לחתול לשמור על החלב

Valid CSS! Valid HTML 4.01 Transitional